הקשר בין 'מבצע תפילין' למי השילוח – ליום הזיכרון של הרבי מלובאוויטש

אחד מהסמלים המסחריים של תנועת חב"ד ושליחיה הפזורים בכל קצווי תבל, הוא 'דוכן התפילין' העומד בכל מקום ציבורי מרכזי, בו עומדים שניים שלושה שליחים חדורי מוטיבציה, המשדלים יהודים חופשיים להניח תפילין.

תחילתו של המבצע החל בשנת 1967 – תשכ"ז, שבוע לפני מלחמת ששת הימים, בה יצא האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", והיה למבצע הראשון של האדמו"ר מחב"ד מתוך עשרה מבצעי המצוות שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל.

הרבי נימק את בחירתו במצוות התפילין, בכך שהיא מצווה כללית והוקשה לדברי חז"ל לכל התורה כולה. בנוסף, ציטט הרבי מקורות לפיהם מצוות התפילין גורמת להטלת פחד על אויבי ישראל ["וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – "תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". מנחות ל"ה ע"ב], ונימק בכך את בקשתו להניח תפילין עם כל יהודי ובפרט עם חיילי צה"ל. לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של האדמו"ר. בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, והסכנה עדיין קיימת.

ראו עוד על המבצע כאן.

***

אולם מה שלא ידוע, הוא ההקשר האיזביצ'אי למבצע התפילין.

פגישה לא ידועה, שהתרחשה כחמישה שנים לפני ההכרזה על 'מבצע תפילין', בה נתוודע הרבי לווארט איזביצ'אי מהספר מי השילוח, השפיעה ככל הנראה על ייסודו של המבצע כחמישה שנים לאחמ"כ. לא ידוע לי האם הרבי הביע את השפעת אמרה זו על ייסוד המבצע, אמנם ניתן לייחס זאת לדביקותו הבלתי מתפשרת בבלעדיותה של תורת חב"ד, ודרכו שלא לצטט ממקורות חסידיים אחרים.

הורד

והנה הדברים שכתב רבי שמחה בונם ליברמן, לשעבר רבה של גולדרס גרין בלונדון, וכיום ראש כולל זרע ברך בצפת, בספרו בשבילי הקדושה, [הקדמת המחבר]:

"וזכרוני בשנת תשכ"ג ביקרתי אצל האדמו"ר הרה"ק הרמ"מ מליובאוויטש זצוק"ל, ושוחחנו בד"ת זמן רב בכמה וכמה ענינים. ותחת אחד השיחים הזכרתי דברי הסמ"ג הנזכרים (סמ"ג עשין ג), כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק והם דברים מופלאים ביותר. בהסבר הדברים אמר האדמו"ר, שאולי לפי שתלמיד חכם בבחינת שבת ושבת לאו זמן תפילין משא"כ ברשעים. והערתי לו אז מדברי הגמ' בסוכה כח א, אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, ומי לנו ת"ח גדול מריב"ז.

ואמרתי אז לפניו, דאולי יש לפרש דברי הסמ"ג עפ"י דבריו הקדושים של ספר מי השילוח פר' כי תשא, על הפסוק והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו, זה לשונו:

"והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו. בגמ' מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין. תפילין מרמזין על דביקות וחיבור, כמו נפתולי אלוקים, היינו שאנו מקושרין בהקב"ה אף כי יעבור עלינו מה לא נתפרד ממנו, ותפילין דמארי עלמא כתיב בהו כי מי גוי גדול היינו שהשי"ת משתבח בישראל שהם מתקשרין בו וגם השי"ת נקשר בהם, אף כי יחטאו לא יהיה נתוק מהם אהבתו" עכ"ל.

וזהו הענין שאחרי חטא העגל שכלל ישראל היו במצב הכי ירוד נתגלה למרע"ה ענין התפילין שהוא ענין דביקות וחיבור הקב"ה וישראל זה לזה בכל מצב שהוא ואף כי יעבור עלינו מה לא נתפרד ואף כי יחטאו לא ניתק מהם אהבתו. ולפי"ז שפיר חפץ יותר הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין לפי שזה עיקר ענין התפילין לגלות אהבתו ושאנו קשורים אליו בכל מצב והרי השי"ת כתיב ביה שמואל ב יד יד וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. ובזה יש לפ' קשר תפלין הראה לעניו תמונת ה' לנגד עיניו שה' הראה לו שהכל רחמים תמונת הוי'…" ע"כ.

הדברים מובאים בתוספת ביאור בספר תפארת החנוכי, לנכדו של בעל מי השילוח, רבי גרשון חנוך העניך, פרשת וישלח עמוד יט,א וז"ל:

והענין כי תפילין רומזים על שורש החיבור שיש להש"י עם ישראל דרך כל המסכים המסתירים, כי תפילין הוא לשון חיבור כמו שביאר כבוד אדוני אבי זקני הרב הגאון הקדוש זללה"ה, שהוא מלשון נפתולי אלהים. והיינו כמו שהכניס הקב"ה את אורו בתוך כל מערכי הבריאה אכן הסתירו בלבושים שלא יוכר האור, ולעומת זה נתן מצות תפילין שרומז לזה. שבתפילין המצוה לכתוב דברי תורה ולהכניסם בבתים שלא יוכר הפנימיות. ובהמצוה הזאת מעוררים את כל הדברי תורה הנמצאים בכל מערכי הבריאה, דבאורייתא ברא הקב"ה עלמא… שייבקעו כל המסכים להתגלות מפורש…

 ***

 למרות הקלות הרבה בה אפשר לחזור על הדברים, הרי שביאורם לעומק דורש עיון מקיף ורחב של הקשר בין עם ישראל לבין האלוקים במשנת איזביצ'א, עיון מעמיק לאור פסוקי המקרא, מדרשי חז"ל, וספרי איזביצ'א. מכיוון ועוד לא החלנו בביאור יסודותיה העיקרים והמרכזיים של משנת איזביצ'א, הרי שהרחבת העניין כעת תחרוג מהסדר הנכון והראוי. לא ניתן לבנות קומה שביעית במגדל רב קומות, בטרם הונחו ויוצקו יסודות הבניין.  בכל זאת הובאו הדברים כעת, לכבוד יום הזיכרון של הרבי מלובאביטש, ועוד חזון למועד, להרחיב ולהעמיק בביאור הדברים והבהרתם כראוי.

מודעות פרסומת