רבי שלמה קרליבך – האיש והתופעה [1]


דמותו הססגונית של רבי שלמה קרליבך שכונה 'הרבי המרקד' ידועה ומוכרת לרבים. מאות ניגוניו הפזורים בכל תפוצות ישראל, הטביעו את חותמם זה עשרות שנים בהיכל הנגינה היהודי. אולם רבי שלמה כבר מזמן אינו רק זמר, אלא נהפך לתופעה פורצת גבולות ומגזרים שהולכת ומתפשטת מיום ליום. שיחותיו ששוכתבו לספרים רבי מכר, קברו שהפך לאתר עלייה לרגל רוחני, וקהל רב ומגוון המתעניין באיש ובדרכו, מהווים תופעה מרתקת לכשעצמה, שרק עומדת בתחילתה.

כבר היה מי שכתב על כישלון המהפכה של קרליבך, אך כנראה ההספד היה מוקדם מידי. כיום, מורשתו של רבי שלמה זוכה לעדנה חדשה, והשפעתו לאחר מותו רק מתגברת והולכת. מה שכן, אם הכוונה למהפכה של 'גמישות הלכתית ופלורוליזם אנושי' הרי שהיא מעולם לא החלה ולכן לא נכשלה. זו אחת הטעויות הנפוצות אודות רבי שלמה קרליבך. רבי שלמה מעולם לא התכוון להגמיש את ההלכה, ודווקא בנקודה זו בולט ומזדקר ההבדל הדק כחוט השערה אך עמוק מיני תהום בינו לבין רעהו זלמן שכטר-שלומי, ועל כך בהמשך בהרחבה.

אישיותו הצבעונית והתנהגותו העממית, גרמה לרבים לרושם מוטעה מעיקרו, כשהיחס אליו הוא כאל זמר פולקלור גרידא, היודע לנגן שירי נשמה ולספר סיפורי-חסידים במתיקות בלבד מחד, ומאידך יחס של בוז והוקעה בקרב החרדים האורתודוקסיים על אורחות חייו ויחסו הליברלי לנשים. אולם התופעה המתפשטת והולכת בעקבותיו, מחייבת עיון מעמיק יותר בדמותו ואישיותו של רבי שלמה.

אך לאמיתו של דבר, לרבי שלמה הייתה משנת חיים מקיפה ומעמיקה, שהתייחסה למגוון נושאי יסוד תיאולוגיים, פסיכולוגיים, ואקזיסטנציאליים. היא אמנם מעולם לא גובשה לכדי תיאוריה שיטתית, אך מכלול אמירותיו, שיעוריו ושיחותיו, בהם התייחס למגוון נושאים דתיים וקיומיים, כמו תפילה, אמונה, אינדיבידואליות, אינטואיציה, ישראל ואומות העולם, חינוך, פוסט-מודרניזם, ועוד הרבה, מצטברים לכדי תפיסת עולם מקורית וחדשנית של ממש.

רבי שלמה היה אישיות אינטלקטואלית, בעל ידע נרחב ומעמיק במחשבת ישראל ובפרט במחשבת החסידות, על זרמיה העמוקים והרדיקליים ביותר. לא רק שהיה בעל ידע נרחב ומקיף במחשבת החסידות, עיקר כוחו היה בכישרון 'לתרגם' את המונחים הקבליים והרעיונות המיסטיים לשפה מודרנית ועדכנית, עד שהצליח להעביר רעיונות חסידיים עמוקים, גם לאלו שחסרו כל ידע בסיסי בחסידות ואפילו ביהדות.

רבי שלמה מתואר לפעמים כ'אבי המוזיקה היהודית המודרנית', או כ'רב האורטודוקסי הניו-אייג'י הראשון'. היחס אליו נע מיחס אוהד ומחבב, כאישיות חמה ולבבית שאהבה את האדם באשר הוא, ועד יחס מזלזל וצונן, הקשור לאישיותו המורכבת והתנהגותו הבעייתית לכאורה. אך דמותו מעולם לא הוערכה כראוי לה. למרות הספרים הרבים שנכתבו אודותיו, רובם הינם מכילים סיפורים אודותיו, תיאור קורות חייו וכדומה. אך באופן כללי היחס אליו הוא רק כאל דמות פלורליסטית, כזו שאין לה משנת רעיונית-תיאולוגית ובשורה כל שהיא. יחס זה הינו מוטעה לחלוטין, והאשמה נזקפת גם לחובתו של רבי שלמה עצמו, שחזותו החיצונית ואורחות חייו גרמו לקבלת רושם זה. בנוסף, רבי שלמה מעולם לא הרצה באופן מסודר ומאורגן על נושא ספציפי, וכן מעולם לא העלה את רעיונותיו והגיגיו על גבי הכתב. כל זאת ועוד, גרמו לקבלת הרושם המוטעה.

אך לאמיתו של דבר, לרבי שלמה הייתה משנת חיים מקיפה ומעמיקה, שהתייחסה למגוון נושאי יסוד תיאולוגיים, פסיכולוגיים, ואקזיסטנציאליים. היא אמנם מעולם לא גובשה לכדי תיאוריה שיטתית, אך מכלול אמירותיו, שיעוריו ושיחותיו, בהם התייחס למגוון נושאים דתיים וקיומיים, כמו תפילה, אמונה, אינדיבידואליות, אינטואיציה, ישראל ואומות העולם, חינוך, פוסט-מודרניזם, ועוד הרבה, מצטברים לכדי תפיסת עולם מקורית וחדשנית של ממש. רבי שלמה היה אישיות אינטלקטואלית, בעל ידע נרחב ומעמיק במחשבת ישראל ובפרט במחשבת החסידות, על זרמיה העמוקים והרדיקליים ביותר. לא רק שהיה בעל ידע נרחב ומקיף במחשבת החסידות, עיקר כוחו היה בכישרון 'לתרגם' את המונחים הקבליים והרעיונות המיסטיים לשפה מודרנית ועדכנית, עד שהצליח להעביר רעיונות חסידיים עמוקים, גם לאלו שחסרו כל ידע בסיסי בחסידות ואפילו ביהדות.

מאז ומתמיד כשנתקלתי לא פעם בתמונת מצבתו של רבי שלמה, הועלה חיוך על שפתי, למראה התארים המופרזים למדי שחרטו חסידיו ומעריציו על קברו, תארים שלא יביישו אף אדמו"ר חסידי נערץ בקרב חסידיו. למרות הערכתי ואהבתי אליו, סברתי שיש בדברים שמץ ויותר של גוזמא. ואולם עברו הימים וחלפו השנים, וכדרכו של עולם אף אנוכי התבגרתי, החכמתי והעמקתי, וכיום סבורני שאפילו חסידיו ומעריציו המובהקים, לא ירדו לסוד אישיותו ושגב נשמתו של רבי שלמה, עומק ליבו ורוחב אופקיו.

2007225_344323769_תמונה 0032007225_36464593_תמונה 004

בכדי להבין את סוד אישיותו ודרכו של רבי שלמה, מן החובה ומן העניין להעמיק בהגותה העמוקה והנועזת של משנת איזביצ'א, שממעיינה הנובע ינק רבי שלמה כל ימי חייו ולאורה הלך. כפי שהעיד על עצמו, 'היה קצת חסיד ליובאביטש, קצת חסיד ברסלב, אבל הרבה חסיד איזביצ'א'. כרבי שלמה, גם ההגות האיזביצ'אית לוטה בערפל, ואינה מוכרת לרבים.

רבי שלמה קרליבך מעיין בספר מי השילוח

רבי שלמה קרליבך מעיין בספר מי השילוח

לאחרונה, אכן זוכה ההגות האיזביצ'אית להתעניינות רבה הן במחקר האקדמי והן בקרב הישיבות, אך רבי שלמה צלל במעמקיה עוד הרבה לפני שזה הפך ל'אופנתי'. אין ספק שלא ניתן לנתח את אישיותו של רבי שלמה ודרכו, כי אם באספקלריא האיזביצ'אית, המשתקפת מתוך דמותו ומסע חייו. איזביצ'א היא המפתח לסוד אישיותו הלוטה בערפל, ולסוד התופעה החדשה שמכה גלים ולוחשת במעמקים.

ברשימות דלהלן, ננסה לחשוף טפח וטפחיים מסוד אישיותו ודרכו של רבי שלמה, לאור אספקלרייתה של משנת איזביצ'א, וננסה לנתח את התופעה המופלאה המתפשטת והלוכת.

רבי שלמה הינו 'אורח הכבוד' הראשון בבלוג, ואין עוד דוגמא טובה יותר לנשמה שהייתה תלוייה בין השמים לבין הארץ. מחד, תמיד היה מעופף באטמוספרה רוחנית עילאית, דבוק בכל ליבו ונפשו בספרי החסידות העמוקים ביותר, בירושלים עיר הקודש והמקדש, בשליחותו וייעודו עלי אדמות; ומאידך, הסתובב במחוזות האפלים והנידחים ביותר, יחד עם הנשמות האבודות והלבבות השבורות, מסוממים ועלובי החיים. הוא הוא אשר העמיד את סולם המיתרים בין האדמה לשמים, סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “רבי שלמה קרליבך – האיש והתופעה [1]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s